פסק-דין בתיק בש"א 3861/05

           ביום 10.3.2005 ניתנה החלטה של כבוד הרשם עודד שחם, בבקשת המערערת להאריך לה את המועד להפקדת עירבון. וזו לשון ההחלטה: "יש ממש בטענת המשיבה, כי הבקשה להארכת מועד להפקדת ערבון אינה מפורטת במידה המאפשרת להעתר לה. מבחינה זו, גם לא הובהר לגמרי האילוץ בגינו לא נתמכה הבקשה בתצהיר. במצב זה, הבקשה נדחית. הערבון יופקד תוך 14 ימים מקבלת החלטה זו, ולא - יידחה ההליך, בלא צורך בכל הודעה נוספת". העירבון לא הופקד במועד שנקבע, ולפיכך, הורה כבוד הרשם שחם, ביום 27.3.2005, על דחיית ההליך. או אז פנתה שוב המערערת לבית משפט זה, וביקשה להאריך לה את המועד להפקדת עירבון. הבקשה נדחתה בהחלטת כבוד הרשם יגאל מרזל, מיום 11.4.2005:

דין הבקשה להידחות. כל שצוין לעניין זה בבקשה שבפני הוא כי העירבון לא הופקד מטעמים שאינם תלויים במבקשת. בתצהיר שצורף לא פורטו נימוקים אלו ולא ניתן כל הסבר למחדל זה. בשים לב להחלטות הקודמות שניתנו ולהיות המבקשת מיוצגת בכל ההליך, לא מצאתי עילה להאריך המועד. ער אני למשמעות דחיית ההליך במצב דברים זה, אולם על המבקשת - ככל בעל דין - לעמוד במועדים שנקבעו בדין ובהחלטות בית המשפט, ומשבחרה שלא לעשות כן - בלא נימוק של ממש ובלא בקשה להארכת מועד טרם חלוף המועד שנקבע - אין לה להלין אלא על עצמה.

           המערערת משיגה על החלטה זו. היא מבהירה כי היא עשתה מאמצים להפקיד את העירבון במועד אך הדבר לא הסתייע בשל מצוקה כלכלית והפסקת פעילותה העסקית. המערערת טוענת כי סיכויי בקשת רשות הערעור גבוהים וכי מאזן השיקולים נוטה לטובתה בכל הנוגע להארכת המועד. יצוין, כי המערערת מבקשת גם להפחית את סכום העירבון ולהעמידו על סך של 2,500 ש"ח.

           לא מצאתי ממש בערעור. המערערת לא קיימה את שנדרש ממנה על-פי החלטות בית המשפט, ואין בטענותיה כדי להצדיק מחדל זה; בוודאי אין בהן כדי להצדיק את העובדה שבקשת הארכה הוגשה לאחר שחלף המועד שנקצב להפקדת העירבון, וההליך נדחה.

           הערעור נדחה. משלא נתבקשה תשובה - אין צו להוצאות.   

           ניתנה היום, ט"ז באייר התשס"ה (25.5.05).

                                                                                                ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: